איך אנחנו מתאהבים במאה ה-21?

איך זוגות נפגשים ומתאהבים במאה ה-21? הכרויות מקוונות משנה את ההבנה שלנו לגבי אהבה. אחד הרעיונות שהיו חזקים מאוד בעבר - בוודאי בסרטים הוליוודיים - הוא הרעיון שאהבה היא משהו שאפשר לפגוש במפתיע, במהלך פגישה מקרית. רעיון חזק נוסף הוא הרעיון שאהבה היא עיוורת, שנסיכה יכולה להתאהב באדם פשוט, ושאהבה יכולה לחצות גבולות חברתיים. אבל הרעיון הזה מוטל בספק כאשר אתה נפגש באינטרנט, כי ברור לכולם שיש לך קריטריונים לחיפוש. אתה לא נתקל באהבה - אתה מחפש אותה.

היום, האהבה לוקחת מסלול אחר. יש נרטיב שלישי על אהבה, שהוא הרעיון שבאיזשהו מקום יש מישהו שנעשה בשבילך, האחר המשמעותי שלך. ואתה רק צריך למצוא את האדם הזה. רעיון זה הולך טוב מאוד עם הכרויות באינטרנט. היא דוחפת אותך לעשות מעשה - לך וחפש את האדם הזה. אתה לא צריך פשוט לשבת בבית ולחכות לאדם הזה.

כתוצאה מכך, ההבנה שלנו לגבי אהבה משתנה - האופן שבו אנו מציגים אותה בסרטים ובספרים, הדרך בה אנו מדמיינים שאהבה פועלת. הרבה יותר תשומת לב מוקדשת לרעיון של המחצית השנייה. ומושגים אחרים של אהבה נעלמים.

במקום לפגוש בן זוג דרך חברים, עמיתים או מכרים, הכרויות הופכות כיום לרוב לפעילות פרטית וסגורה שמתבצעת בכוונה הרחק מעיניים סקרניות, בתחום חברתי מבודד לחלוטין.

הכרויות באינטרנט הופך את זה להרבה יותר פרטי. זהו שינוי מהותי ומרכיב מרכזי מדוע אנשים הולכים לפלטפורמות הכרויות מקוונות ומה הם עושים שם – איזה סוג של מערכות יחסים יוצאות מזה.

הכרויות מופרדות משאר חיי החברה והמשפחה. קחו למשל את ל', סטודנטית בת 23. "יש אנשים שיכולתי לפגוש, אבל כשראיתי שיש לנו כל כך הרבה מכרים משותפים, סירבתי. זה מיד מפחיד אותי, כי אני יודע שכל מה שקורה בינינו עלול לא להישאר בינינו. ואפילו ברמת היחסים, אני לא יודע אם זה טוב שיש כל כך הרבה חברים משותפים".

סיפורים אלה על הפרדת הכרויות מתחומי חיים אחרים מתרחשים לעתים קרובות יותר ויותר.

בעולם המערבי, חיזור תמיד היה קשור, וקשור מאוד לפעילויות חברתיות רגילות כמו פנאי, עבודה, בית ספר או מסיבות. מעולם לא היה מקום ייעודי לדייטים.

בעבר השימוש בהודעות אישיות למשל למציאת בן זוג היה מנהג שוליים שזכה לסטיגמה דווקא בגלל שהפך את הדייטים לפעילות מיוחדת וסגורה. אבל עכשיו הכרויות מקוונות כל כך פופולריות, שלפי מחקרים, זו הדרך השלישית בשכיחותה לפגוש בן זוג בגרמניה ובארצות הברית. עברנו ממצב שבו זה נחשב מוזר, סטיגמטי ואסור, לדרך דייטים נורמלית לחלוטין.

גם הדייטים הפכו - לפחות בשלבים הראשונים - ל"שיעורי בית". במקום לפגוש אנשים במקומות ציבוריים, משתמשים בפלטפורמות הכרויות מקוונות מכירים בני זוג ומתחילים לשוחח איתם מנוחות ביתם. זה היה נכון במיוחד במהלך המגיפה, כאשר השימוש בפלטפורמות גדל. דייטים, פלירטוטים ותקשורת עם בני זוג לא פסקו בגלל המגיפה. להיפך, הם פשוט עברו לאינטרנט. יש לך גישה ישירה ופרטנית לשותפים. כך תוכלו להרחיק את חייכם הפרטיים מחיי החברה ולהיות בטוחים שהאנשים סביבכם אינם יודעים על כך.

בנוסף, למערכות הכרויות מקוונות יש מספר גדול בהרבה של שותפים פוטנציאליים ממספר האנשים שאמא שלך מכירה או ממספר האנשים שהחבר הכי טוב שלך מכיר. לאתרי הכרויות יש יתרון עצום בקנה מידה. גם אם רוב האנשים באתר לא תואמים את טעמכם, בחירה רבה יותר גורמת לסבירות גבוהה יותר שתצליחו למצוא מישהו שמתאים לכם.

עבור רווקים שמחפשים בני זוג רומנטיים, טכנולוגיית הכרויות מקוונות הופכת ל"גלגל הצלה". זה צורך אנושי בסיסי למצוא מישהו אחר לשתף איתו פעולה, ואם הטכנולוגיה עוזרת לזה, אז זה עושה משהו מועיל.

הכרויות מקוונות הם תוספת חיובית צנועה לעולמנו. הם יוצרים אינטראקציה בין אנשים שלא הייתה קיימת אחרת. אנשים שהתקשו למצוא בן זוג פוטנציאליים בעבר נהנים הכי הרבה מהבחירה הרחבה יותר שמספקות אפליקציות הכרויות.

כפי שמראה הניסיון של זוגות רבים, הצלחת מערכת יחסים אינה תלויה בשאלה אם אנשים נפגשו באינטרנט או לא. בסופו של דבר, לא משנה איך פגשת את אהובך, מערכת היחסים מקבלת חיים משלה לאחר הפגישה הראשונה.